טיפול משפחתי טוב הינו נקודת מפנה בחייה של המשפחה. הוא אורך בדרך כלל מספר חודשים, במתכונות שונות של נוכחים בפגישה. נקודת הפתיחה האידאלית היא שלפגישה הראשונה תגיע כל המשפחה, כולל הקטנים, כך כולנו מתחילים את ההכרות מאותה הנקודה ולכולם יש הזדמנות שווה להסביר מדוע באו. זוהי גם הזדמנות טובה עבורי להכירכם כמשפחה, כמערכת אחת. בהמשך נחליט ביחד, ובהתאם למטרה שלשמה באתם, מי יגיע לכל פגישה. יכולה להיות פגישה רק של ההורים, או רק של הילדים, או של הורה עם ילד, וכן הלאה. הטיפול מסתיים כאשר אתם תחושו שיש לכם כבר את התובנות הנדרשות והכלים הנכונים לא לחזור לאותם בורות בהם נפלתם בעבר אלא לסלול דרכים עוקפות או חדשות בדרככם הלאה.
טיפול משפחתי הינו טיפול הרואה במשפחה מערכת אחת ובודק מה יכול לאפשר למערכת הזו לפעול טוב יותר ולשפר את איכות חייהם של האנשים החיים בה ושל המשפחה כולה. אם נדמיין לרגע גלגלי שיניים, כל אחד בגיל שונה, צבע שונה וקצב שונה, האמורים לתפקד ביחד בסינכרוניזציה כדי שהכל יעבוד, נבין שזה מאוד מתבקש שבשלבים מסוימים המערכת תיתקל בקשיים.
מתי פונים לטיפול משפחתי?
כאשר מרגישים שמשהו לא עובד, נתקע, מזייף, מפריע. זה יכול להיות עקב משבר (אובדן, חולי, גירושין, טראומה וכד'), או קושי עם אחד הילדים, צורך בחלוקת תפקידים מחודשת, שינוי המצריך היערכות יצירתית, אווירה לא נעימה, מתיחויות ומריבות בין שנים או יותר מבני המשפחה, וכן הלאה. הפניה לטיפול אינה מעידה כמובן שמשפחתכם היא משפחה בעייתית או במצוקה. קצב החיים שלנו דורש מהמשפחה שלנו להסתגל מחדש כל פעם כאשר הנסיבות משתנות – שינוי בעבודה, מעבר דירה, לידות, התבגרות ילדינו, הזדקנות הורינו, צרכים משתנים שלנו כאנשים בוגרים, התערבויות של משפחות המוצא, תאונות ומחלות, לחץ כלכלי, כל אלה מעמיסים עוד ועוד ולא תמיד המערכת המשפחתית מספיקה לעשות את השינוי הנדרש כדי להסתגל וכך נוצרים סימפטומים של קושי בתפקוד. בטיפול המשפחתי אנו נאתר ביחד מהם הכוחות ונקודות החוסן של המשפחה, היכן ממוקמים הקשיים, מהן רשתות התמיכה, ומהם השינויים האפשריים. הראיה המערכתית דוגלת בכך שכל מערכת שואפת לתפקד, לפעמים היא זקוקה לקצת עזרה…
איך מתחילים?
בדרך כלל יש את האמיץ הראשון שמודה שיש בעיה ושכדאי לפנות לעזרה. לפעמים דווקא אחד הילדים אומר (או צועק) זאת, וההורה הקשוב יהיה שם כדי לשמוע ולתרגם לפעולה. ושוב – בדרך כלל, הוא אינו נתקל בהתלהבות גורפת של שאר בני המשפחה. חשוב לזכור שמשפחה שיש בה קושי תתקשה גם להתגייס כולה יחד בקלות ובמהירות. אתם מכירים הכי טוב את משפחתכם ויודעים כיצד לגרום לכל אחד לרצות או לפחות להסכים להגיע. אם הקושי רב – בקשו שיגיעו לפחות לפגישה הראשונה, הבטיחו להם (ואני אקיים) שאם לא ירצו לדבר – זה בסדר, לפחות שישבו שם ויקשיבו. אם נתקלתם בחומה בצורה לחלוטין, ואתם לבד בסיפור – הגיעו לבד, זה עדיף מלא לעשות כלום. שתפו את שאר המשפחה בכך שהחלטתם ללכת ולקבל עזרה. גם אם לא יצטרפו, הם יעריכו שלפחות אתם עושים משהו. טיפולים משפחתיים רבים מצליחים לחולל את השינוי המיוחל גם כאשר רק אחד מבני המשפחה נוכח. אם נחזור לדימוי של גלגלי שיניים, כולם שלובים ותלויים זה בזה. זוהי המערכת המשפחתית, כל אחד מגיב לאחר. מספיק שגלגל שיניים אחד ישנה קצת את הקצב או הכיוון, וכל המערכת תשתנה בעקבותיו. ובהמשך לאותה מחשבה, פעמים רבות אנו מגלים שכשאר "פלונטר" אחד נפתר (למשל – הקושי של האמא לשחרר קצת חבל לבן המתבגר) כמעט מאליו נפתרים גם פלונטרים נוספים (הבן הקטן הפסיק להרביץ בגן).
הנאמנות שלי כמטפלת הינה למערכת המשפחתית שלכם. אם תספרו לי שהילדה ממש בעייתית ואין לה חברות, אנחנו ננסה לבדוק יחד מדוע יש לילדה בעיה (היא לא בעייתית, אבל כנראה יש לה בעיה כרגע) ומה חלקה של המשפחה הן ביצירת הסימפטום והן בפיתרונו. מדובר במסע לא פשוט, בו נוגעים בכמה יבלות (כן, מותר לך להגיד שקשה לך עם אמא שלו) ומפוצצים כמה בועות (לא, זו לא בושה שמציק לך שחסר קצת בד בחצאית של בתך המתבגרת), אבל במהלכו לומדים לתקשר ישיר ופשוט, לראות את האחר ולצמוח יחד כמערכת חזקה יותר ויחד עם זאת גמישה יותר, המתמודדת עם שינויים ומאפשרת גדילה והתפתחות של כל אחד בנפרד ושל המערכת כולה יחד.
מידע נוסף בנושא טיפול משפחתי אפשר לקרוא באתר של האגודה לטיפול משפחתי.