מטרת הטיפול הזוגי הינה לאפשר לכל אחד מכם להכיר ולהבין את עצמו, את צרכיו, ציפיותיו וחלומותיו, ולבדוק ביחד מה קורה כאשר עולמו המלא של האחד פוגש את זה של השני, ובכך לסייע לזוגיות לצמוח ממקום פתוח ומבין, מודע ומקבל.

לטיפול הזוגי יש לקוח שלישי, מרכזי ובלתי נראה, והוא הזוגיות שלכם.

זוגיות הינה מסגרת שבה צריך להיות מקום גם לכל אחד בפני עצמו, וגם די מקום המאפשר לקשר הזוגי לצמוח ולהתפתח. מקום ל-"לחוד" ומקום ל-"ביחד".

המטפל אינו בורר ביניכם ואינו פוסק מי צודק, או משכנע צד זה או אחר להשתנות. המטפל נאמן לזוגיות שלכם ולכן עובד עם שניכם ביחד. הוא עובד על האינטראקציה ועל הפרשנות שאתם נותנים זה להתנהגותו של זה.

דוגמה יכולה לסייע להבין טוב יותר – מגיע זוג צעיר לטיפול, כאשר היא מתלוננת שהוא "אינו נותן לה מקום, מחליט הכול לבד, ופשוט לא מעריך ומכבד". הוא מצידו מרגיש "שכל מה שאני עושה לא מספיק, היא לא מעריכה אותי ורק שופטת אותי."

במהלך הטיפול הוא מדבר על היותו האח הבכור בבית הוריו, שתמיד ציפו ממנו להיות אחראי ובוגר, לקבל החלטות לבד, לפתח עצמאות בגיל צעיר. הוא מספר על הציפיות הגבוהות שלו מעצמו והעדר הסלחנות לטעויות שלו מול עצמו. הוא גם מעיז לשתף בכמיהה העמוקה שלו שמישהו יראה ויעריך סוף סוף את המאמץ היומיומי שהוא משקיע בלהיות כזה מושלם.

מבלי לפרט על הצד שלה והדפוסים אותם היא מביאה לזוגיות, במודע או שלא במודע, ההקשבה לבן זוגה סייעה לה להבין שהתנהגותו אינה נובעת משתלטנות או העדר הערכה כלפיה, אלא שהוא עדין על ה"טייס האוטומאטי" שאליו הורגל מבית הוריו. היא יכולה להמשיך ולהילחם בו , או שהיא יכולה לבחור להתייחס לכך ממקום אחר, פחות כועס ופגוע, ועדיין לדרוש יותר מרחב החלטה ומקום בזוגיות. הוא מצידו מבין שעכשיו משהגיע זמנו להתחיל בחיים הבוגרים באמת, הוא רשאי לבחור איזה דפוסים הוא ממשיך לאמץ בחייו כי הם מקדמים אותו, ואיזה דפוסים הוא בוחר לשנות כי הם מובילים למצב של תקיעות. זהו צומת חשוב של הבנה ובחירה, עבור שני בני הזוג. אין אשם ואין צודק.

מתי פונים לטיפול זוגי?

גם במצבי משבר ותהיה על המשך או פירוק הזוגיות, וגם, כמו בדוגמה שהבאתי, במצבים פחות אקוטיים, המוכרים לכולנו – שחיקה בזוגיות, רצון לשנות משהו שהתאים בעבר והיום כבר לא, עייפות מאותן נקודות מחלוקת המובילות לאותן המריבות, תחושה ש"זה לא מה שדמיינתי", צורך לפתוח נושא שעד היום היה טאבו, חוויה של התרחקות או בריחה לעבודה, התלבטות לגבי החלטה משמעותית (נישואין, הריון, מעבר דירה…) או כל מצב בו אתם חשים שעם קצת עזרה העניינים יכולים להיות טובים יותר.

איך מתחילים?

מובן מאליו כי לטיפול זוגי עדיף ורצוי שיגיעו שני בני הזוג. זוהי חוויה משמעותית של הקשבה ולמידה זה על זה ואימון מצוין בדיאלוג בונה ולא בהתנצחויות. יחד עם זאת רבים המקרים בהם אחד מתנגד, חושש או לא מאמין בטיפול. כאן ישנן שלוש אפשרויות: השני מוותר ואין טיפול, כלומר הבעיות של אתמול תהיינה גם הבעיות של מחר. אפשרות שנייה היא שזה המעוניין בטיפול יגיע לבד, מתוך הבנה שלרוב מספיק שרק צד אחד ישנה משהו מהדפוסים שלו וזה כבר יניע תקשורת ודפוסים חדשים בזוגיות. אפשרות שלישית היא לבקש מהצד החושש כן להגיע לטיפול גם אם אינו רוצה לדבר ולהיחשף, לפחות שיהיה שם כדי לשמוע ולעבור את התהליך יחד. אני מבחינתי לא אחייב אותו לדבר. ההקבה חשובה לא פחות. מניסיוני, הזמנה כזו בדרך כלל עובדת, ולו בגלל שבכולנו טבועה הסקרנות והרצון לדעת מה אומרים עלינו. חשוב להבין שהזמנה כזו טובה ויעילה בעיקר עוד לפני המפגש הראשון. להזמין את הצד השני להצטרף לאחר מספר מפגשים רק יגביר את תחושת הזרות והיעדר האמון בי כמטפלת, שכן כבר יש נאמנות קודמת לזה שהגיע ראשון. כאשר שני בני הזוג מגיעים מהתחלה, אפילו אם אחד רוצה להיות פאסיבי, יש יותר סיכוי שבמהרה יצטרף ואף יהיה שותף פעיל ומלא בטיפול (מי יכול לשבת ולשתוק כל הזמן כשמדברים עליו?)

משך הטיפול הזוגי נקבע בשלב הראשוני של הטיפול, בהתאם למטרה שאותה הציב הזוג כמטרת הטיפול. בדרך כלל מדובר בפגישה שבועית למשך מספר חודשים.

מידע נוסף על טיפול זוגי אפשר לקרוא באתר של האגודה לטיפול זוגי ומשפחתי.