גם אנו, כאנשי טיפול, שיקום, רווחה וייעוץ, זקוקים להדרכה המאפשרת לנו לכוון את כלי העבודה העיקרי שלנו – אנו עצמינו.
אני מנחה באופן פרטני מנהלים, עובדים סוציאליים, תרפיסטים, פסיכולוגים, קרימינולוגים, מדריכים, סטודנטים ומתנדבים במסגרות שונות, וכן מקיימת הדרכות קבוצתיות.
הקבוצות בדרך כלל כוללות את מגוון אנשי הצוות העובדים במקום, או עובדים מצוותים שונים הנושאים באותו התפקיד (קבוצת מנהלים, קבוצת מדריכים וכד'). מסגרת הזמן גמישה – מפגש חד פעמי או רצף של מפגשים המאפשר עבודה סדנאית.
דוגמאות להדרכות קבוצתיות, הכוללות למידה, תרגול, הפעלה וחוויה:
רקמה אנושית אחת חיה – בניית צוות כישות אחת
כל איש צוות כאיבר שונה בגוף אחד. מה חלקי? מה אני תורם? למה אני זקוק כדי לתפקד במיטבי? האם אני איבר חיוני? ומה ערכו של האחר עבורי? הכרת השונות והגדלת הגמישות, הצורך בהגדרת תפקידים – הפורמאליים ואלה שלא.
מי מפחד מחזון? – תכנית עבודה לעבודה ולא למגירה
האם אנחנו מפחדים מתכניות עבודה כי הן חייבות אותנו לעמוד ביעדים? האם תכניות העבודה שאנו כותבים תואמות את החזון האישי והמסגרתי? כיצד משלבים בתכנית חזון טיפולי / שיקומי / חינוכי ועדיין יוצרים תהליך עשייה מחובר למציאות? ואולי אפילו נגלה שבעצם תכנית עבודה מסייעת לנו להתמקד בעיקר, לדבוק בדרך, להגיע לתוצאות.
כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת? – תקיפות, תוקפנות, ומה שביניהם
עבודה מול התנגדויות, סמויות וגלויות, מול הלקוחות, מול הצוות, וביני לבין עצמי. הכרת מודלים של ניהול קונפליקטים, ניהול משא ומתן, ניסוח אסרטיבי מול ניסוח פוגעני. תרגול תקשורת ברורה וישירה התואמת את המסר שברצוני להעביר. הכרת נקודות התורפה שלי ונקודות הרתיחה שלי, אלו כלים עומדים לרשותי, במה אני זקוק לעזרה.
הכל נשאר במשפחה – לכל אחד יש שורשים
פיתוח וחידוד הראיה המערכתית – משפחתית. מה ומדוע חשוב לשאול את הלקוח על משפחתו? האדם שנמצא כרגע מולנו הינו בעל עבר, זיכרונות, קשרים, אהבות… והכל מתחיל במשפחה. הבנת נוף מולדתו תאפשר לנו להבין ולהכיר אותו טוב יותר ולכן נוכל לסייע יותר. ובאותה נשימה – מה אנחנו מביאים לעבודה מתוך המשפחה שלנו…? האין הצוות מהווה גם הוא סוג של משפחה? על המובן מאליו שאינו מובן בכלל.
אויב ושמו שחיקה – מיציתי? נמאס? הצילו!
עובדים וותיקים הם נכס – הם מנוסים, יעילים, מלמדים את החדשים… אבל הם נלחמים יום יום בשחיקה שהופכת כל איש מקצוע לשבלוני, משועמם, מרוחק ומתוסכל. איך אפשר לצמצמם את תחושת השחיקה? מי אחראי להשאיר אותנו אנרגטיים ויצירתיים? (רמז – אנחנו!) האם אפשר בתחום כל כך שוחק למצוא עובד גם מנוסה וגם מרוצה?
סוף לסיפור… – פרידות וסיום טיפול
מדוע יש נטייה לקצר או לדלג על שלב הפרידה? כיצד ומדוע זה יכול להפוך דווקא לשיאו של התהליך? ולמה פתאום עכשיו צפים כל הכעסים וההכחשות? רגע, ואיך אני עם העניין של פרידה? האם אני בכלל מאפשר ל"פרידה טובה" לקרות כאן?
מנהל זה לגמרי לבד – מטפל? מנהל? מדריך? מנהיג?
ההתמודדות המורכבת של ניהול מערכת טיפולית. האם אני יכול להיות איש מקצוע טוב וגם מנהל טוב? אם הצוות אמור להכיל את המטופלים ואני אמור להכיל את הצוות, מי יכיל אותי? מהו סגנון הניהול שלי? מה המחיר שאני מוכן לשלם? ולמה אני מרגיש כל כך לבד כאן?
תחומים נוספים:
- שיקום בבריאות הנפש
- מחזור החיים של המשפחה
- קידום נוער ונוער בשוליים
- גיל ההתבגרות
- אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים
- גישור
- כדאי גם להציץ ב"הדרכת צוותים"
